מה גורם לעיוורון פתאומי אצל כלבים? – מדריך מקיף

גורמים נפוצים לעיוורון פתאומי

מספר מצבים יכולים להוביל להתפרצות מהירה של עיוורון אצל כלבים. מצבים אלו משתנים בחומרתם ודורשים גישות טיפול שונות.

תסמונת ניוון רשתית נרכש פתאומי (SARDS)

SARDS הוא גורם שכיח לעיוורון פתאומי אצל כלבים. הוא מאופיין בניוון מהיר ובלתי הפיך של הרשתית. הסיבה המדויקת ל-SARDS עדיין לא ידועה, אך מאמינים כי מדובר בהפרעה אוטואימונית. מצב זה משפיע לרוב על כלבים בגיל העמידה ועד מבוגרים.

כלבים עם SARDS מראים בדרך כלל אובדן ראייה פתאומי ומוחלט. תסמינים אחרים עשויים לכלול:

• צמא מוגבר (פולידיפסיה)
• מתן שתן מוגבר (פוליאוריה)
• תיאבון מוגבר (פוליפגיה)
• עלייה במשקל

למרבה הצער, אין כיום טיפול יעיל ל-SARDS. הטיפול מתמקד בטיפול בתסמינים המשניים, כגון צמא מוגבר והטלת שתן.

בַּרקִית

גלאוקומה היא מצב המאופיין בלחץ מוגבר בתוך העין. לחץ מוגבר זה פוגע בעצב הראייה, מה שמוביל לאובדן ראייה. גלאוקומה יכולה להתרחש באופן פתאומי (חריף) או להתפתח בהדרגה (כרונית).

גלאוקומה חריפה היא מצב חירום רפואי שעלול לגרום לעיוורון פתאומי אם אינו מטופל. תסמינים של גלאוקומה חריפה כוללים:

• אדמומיות של העין
• עכירות של הקרנית
• אישון מורחב
• כאב (פזילה, שפשוף העין)

טיפול בגלאוקומה נועד להפחית את הלחץ בתוך העין. זה עשוי לכלול תרופות או ניתוח.

ניוון רשתית מתקדם (PRA)

PRA היא קבוצה של מחלות תורשתיות הגורמות לניוון הדרגתי של הרשתית. בעוד PRA מוביל בדרך כלל לאובדן ראייה הדרגתי, צורות מסוימות עלולות לגרום לירידה מהירה יותר בראייה, המופיעה כעיוורון פתאומי לבעלים. גזעים מסוימים נוטים ל-PRA.

PRA משפיע על תאי הפוטו-קולטן ברשתית. תאים אלו אחראים על זיהוי האור. כאשר תאי הפוטו-קולטן מתנוונים, הראייה מתדרדרת. עיוורון לילה הוא לעתים קרובות הסימן הראשון ל-PRA.

אין תרופה ל-PRA, אבל בדיקות גנטיות יכולות לעזור לזהות כלבים ונשאים שנפגעו. מידע זה הוא בעל ערך עבור תוכניות רבייה.

דלקת עצב אופטית

דלקת עצב הראייה היא דלקת של עצב הראייה. דלקת זו עלולה לשבש את העברת המידע החזותי מהעין למוח, ולהוביל לאובדן ראייה. דלקת עצב הראייה יכולה להיגרם על ידי זיהומים, מחלות אוטואימוניות או גידולים.

תסמינים של דלקת עצב הראייה עשויים לכלול:

• אובדן ראייה פתאומי
• אישון מורחב
• כאב בעת הזזת העין

הטיפול בדלקת עצב הראייה תלוי בגורם הבסיסי. ניתן לרשום תרופות אנטי דלקתיות או אנטיביוטיקה.

קטרקט

קטרקט הוא עכירות של עדשת העין. בעוד שקטרקט מתפתח בדרך כלל בהדרגה, הוא יכול לפעמים להתקדם במהירות, במיוחד בכלבים סוכרתיים. קטרקט צפוף עלול לפגוע באופן משמעותי בראייה ועלול להופיע כעיוורון פתאומי.

ניתוח הוא הטיפול היעיל היחיד לקטרקט. במהלך הניתוח מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית.

פציעות וטראומה

פציעות טראומטיות בעין או בראש עלולות לגרום לעיוורון פתאומי. פציעות אלו עלולות לגרום נזק לרשתית, לעצב הראייה או למבנים אחרים בתוך העין.

תשומת לב וטרינרית מהירה היא חיונית לאחר כל פגיעה בעין. הטיפול עשוי לכלול ניתוח, תרופות או טיפול תומך.

מחלות מערכתיות

מחלות מערכתיות מסוימות יכולות גם לתרום לעיוורון פתאומי אצל כלבים. אלה כוללים:

• סוכרת
• יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה)
• מחלת כליות

מצבים אלו עלולים לפגוע בכלי הדם ברשתית, ולהוביל לאובדן ראייה. ניהול המחלה המערכתית הבסיסית חיוני למניעת הידרדרות נוספת בראייה.

אבחון של עיוורון פתאומי

אבחון הגורם לעיוורון פתאומי אצל כלבים מצריך בדיקת עיניים יסודית. הווטרינר יעריך את מבני העין ויעריך את הראייה של הכלב.

בדיקות אבחון עשויות לכלול:

• אופתלמוסקופיה: בדיקת הרשתית ועצב הראייה באמצעות אופטלמוסקופ.
• טונומטריה: מדידת הלחץ בתוך העין.
• Electroretinography (ERG): מדידת הפעילות החשמלית של הרשתית. בדיקה זו משמשת לעתים קרובות לאבחון SARDS ו-PRA.
• בדיקות דם: לשלול מחלות מערכתיות כמו סוכרת ויתר לחץ דם.
• הדמיה (סריקת MRI או CT): כדי להעריך את עצב הראייה והמוח עבור גידולים או חריגות אחרות.

טיפול וניהול

טיפול בעיוורון פתאומי תלוי בגורם הבסיסי. מצבים מסוימים, כגון גלאוקומה ודלקת עצב הראייה, עשויים להגיב לטיפול רפואי או כירורגי. למצבים אחרים, כגון SARDS ו-PRA, אין תרופה, וההנהלה מתמקדת במתן טיפול תומך.

ללא קשר לסיבה, חשוב לבצע התאמות בסביבת הכלב כדי לעזור לו להתמודד עם אובדן ראייה. התאמות אלו עשויות לכלול:

• שמירה על הרהיטים באותו מקום.
• שימוש ברמפות או מדרגות כדי לעזור לכלב לנווט ברמות שונות.
• מתן רמזים מילוליים להדרכת הכלב.
• השגחה על הכלב כשהוא בחוץ.

עם טיפול ותמיכה נאותים, כלבים יכולים להסתגל היטב לאובדן ראייה ולשמור על איכות חיים טובה.